הזרקת חומצה היאלורונית או טיפול PRP למפרק?
בדקו עם אורטופד אונליין עכשיו.

אורתוביולוגיה היא תחום רפואי המתמקד בטכניקות רפואה רגנרטיבית לטיפול במצבי שריר ושלד.

אורתוביולוגיה מתייחסת לחומרים ביולוגיים המשמשים כדי לעזור לפציעות להחלים מהר יותר, ולשפר את תהליכי הריפוי הטבעיים של הגוף. אלה יכולים לכלול טיפולים כגון זריקת PRP (פלזמה עשירה בטסיות), טיפול בתאי גזע ותרכיז מח עצם. טיפול PRP כולל ריכוז טסיות הדם מהדם של המטופל עצמו והזרקתן לאזורים פצועים כדי לקדם ריפוי על ידי מתן גורמי גדילה המסייעים לתיקון רקמות ומפחיתים דלקת.

התמחות זו מתמקדת לעתים קרובות במצבים כמו דלקת גידים, נקעים ברצועות, דלקת פרקים, פציעות ספורט... מומחים מעריכים את המצב הספציפי של כל מטופל כדי לקבוע את ההתערבות האורתוביולוגית המתאימה ביותר, במטרה לשפר את ההחלמה, להפחית את ההסתמכות על תרופות, ולדחות או לשלול את הצורך בהתערבות כירורגית. מומחים אלה משתפים פעולה עם פיזיותרפיסטים כדי לתכנן תוכניות שיקום מקיפות הממקסמות את היתרונות של טיפולים רגנרטיביים ותומכות בשיפורים תפקודיים ארוכי טווח.

אורתוביולוגיה כוללת גם שימוש בחומרים שאינם תאים, כמו חומצה היאלורונית, במטרה לשפר את התפקוד המפרקי ולהקל על כאב במצבים של שחיקת סחוס ודלקת מפרקים. הזרקות חומצה היאלורונית ניתנות ישירות לתוך המפרק (לרוב הברך, ולעתים ירך, כתף או מפרקי יד) כדי לשפר את הסיכוך והבולמות ההדף של הנוזל הסינוביאלי ולהפחית חיכוך בין משטחים סחוסיים. חומרים אלה יכולים להיות ממקור ביולוגי או סינתטי, וזמינותם במנות בודדות או בסדרות הזרקות בהתאם למוצר והמלצות המטפל.

מנגנון הפעולה כולל שיפור תכונות הויסקוזיות של הנוזל המפרקי, תמיכה בהפחתת דלקת מקומית ושיכוך כאב, מה שעשוי להוביל לשיפור בטווח התנועה ובתפקוד היום‑יומי. עדויות קליניות מצביעות על תועלת משתנה — בחלק מהחולים נצפה הקלה משמעותית לתקופה של חודשים, בעוד אחרים חווים תועלת מועטה או מוגבלת בזמן. לכן, הבחירה בהזרקת חומצה היאלורונית מותאמת אישית ומשקללת גורמים כמו חומרת הבעיה, תגובה לטיפולים שמרניים קודמים ומטרות הטיפול.

אורתוביולוגיה כוללת גם טיפול בשם Autologous Conditioned Serum (ACS), שבו משתמשים בדם המטופל ליצירת סרום עשיר בגורמים אנטי‑דלקתיים, כמו חוסם הקולטן של אינטרלוקין‑1 (IL‑1ra). התהליך כולל לקיחת דם, גירוי התאים (למשל באמצעות חרוזי זכוכית) כדי לעודד הפרשה של חלבונים מיטיבים, סינון/צנטריפוגה לאיסוף הסרום המותנה והזרקתו חזרה לאזור הפגוע — בדרך כלל לתוך המפרק או סביב גידים ומקומות פציעה.

מנגנון הפעולה המיועד הוא הפחתת דלקת מקומית על‑ידי אספקת חומרים נוגדי‑דלקת טבעיים, הקטנת פעילות ציטוקינים מזיקים וקידום סביבה תומכת לריפוי רקמות.

הזרקות סטרואידים תוך‑מפרקיות הן הזרקה של קורטיקוסטרואידים ישירות לתוך המפרק או סביב אזורים דלקתיים (בורסה, גידים) במטרה לדכא דלקת ולהקל על כאב ונפיחות.

מנגנון פעולה סטרואידים מדכאים תהליכי דלקת תאיים: מורידים ייצור ציטוקינים דלקתיים, מפחיתים חדירות כלי דם ונפיחות, ותורמים להקלה מהירה יחסית בסימפטומטולוגיה.

אינדיקציות נפוצות התקפים דלקתיים של דלקת מפרקים ניוונית (OA) לטיפול סימפטומטי, דלקת מפרקים דלקתית מקומית, בורסיטיס, וטנדיניטיס מסוימת כאשר ניתן למקם הזרקה מדויקת.

יעילות ותוחלת זמן הקלה בכאב ובנפיחות ניכרת לעיתים בתוך ימים-שבועות; משך ההשפעה משתנה ונע בין שבועות לחודשים, ותלוי בחומרת המחלה ובגורמים אחרים.

סיכונים ותופעות לוואי כלליות:
כאב נקודתי או "flare" אחרי ההזרקה, זיהום תוך‑מפרקי נדיר אך חמור, אטרופיה מקומית/דה‑פיגמנטציה, ועלייה זמנית בסוכר בדם בחולי סוכרת.

סיכון להשפעה על סחוס (cartilage toxicity):
יש להימנע מהזרקות תכופות לאותו מפרק; יש לשקול שהטיפול מספק הקלה קצר‑בינונית אך עלול להזיק למבנה הסחוס בטווח הארוך. המלצות מעשיות להגביל תדירות: להמנע מהזרקות לעיתים קרובות — הנחיות נפוצות מציינות מרווח של כמה חודשים בין הזרקות (למשל לא יותר מ‑3–4 בכל שנה לאותו מפרק), ולהתאים אישית.

הטיפול נחשב בדרך כלל לבטוח, עם תופעות לוואי מקומיות קלות - כאב נקודתי, נפיחות או חימום לאחר ההזרקה; זיהום מפרקי נדיר. יש להימנע מהזרקה במקרה של זיהום פעיל באזור או רגישות לחומר. מומחים בתחום מעריכים כל מטופל באופן פרטני כדי להחליט האם זירקה מתאימה, ולעתים משלבים אותה עם פיזיותרפיה, שינוי פעילות ותרופות לשיכוך כאב במטרה להאריך את שיפור התפקוד ולעכב או להימנע מניתוח במידת האפשר.